שיחות רבות מתאפיינות באי-סדירות בינאישית, כך שמדי פעם, במיוחד בשיחות יומיומיות, עשויות להתרחש קטיעות בלתי צפויות שיכולות להכעיס או להרגיז. מדוע זה קורה? מה עומד מאחורי התנהגות זו לפי הפסיכולוגיה?
הסיבות הפסיכולוגיות לקטיעת שיחות
קטיעת דברי אחרים לעיתים נובעת מתוך אגוצנטריות טבעית של בני אדם, כאשר המוח שלנו מעדיף לשים את עצמו במרכז השיחה. ד"ר אליסון ווד ברוקס מאוניברסיטת הרווארד מסבירה כי חשיפה עצמית פועלת במוח כמקביל לאכילת שוקולד – היא מספקת תחושת הנאה שמניעה אותנו לדבר עוד ועוד.
גישה חברתית חיובית
אנשים שמעט יותר דומיננטיים בשיחות לרוב מתוגמלים חברתית על כך. הם עשויים להפוך למספרי סיפורים או לנשמת המסיבה, מה שמחזק את נטייתם להמשיך לדבר. למעשה, לעיתים החיוביות הזו עלולה להפוך את השיח למונולוגים מעייפים.
סיבות רפואיות ורגשיות
יש המקרים בהם ההתנהגות הזו נובעת מבעיות רפואיות כגון הפרעת קשב וריכוז או חרדה חברתית. לעיתים, מדברים-יתר עושים זאת מתוך דחף פנימי להתמודד עם רגשות כמו חוסר ביטחון או פחד מדחייה.
הבנת דינמיקות השיחה
לפני שמבינים כיצד להתמודד עם מדברים-יתר, צריך לזהות את הדינמיקה החברתית. האם קשה לכם להפריע? האם אתם מעדיפים להקשיב על פני לדבר? אסרטיביות והבנת גבולות הן המפתח לשיחה מאוזנת.
אסטרטגיות להתמודדות עם קטיעות בשיחה
- 🗣️ הרגישו אמפתיה כלפי מי שמדבר יותר מדי – לעיתים זה פשוט הרגל.
- 💬 היו ישירים אך רגישים: "אני יודע שאתה אוהב לדבר, אבל לפעמים אני מרגיש שהשיחה נמשכת יותר מדי."
- 😂 נשחקו עם הומור: שתפו בדיחה על ההתנהלות כדי להקל על האווירה.
טיפים לשיפור השיח
האזנה, שיתוף ויכולת להרגיש משוב שלילי משינה את הדינמיקה. לכן, קביעת גבולות ברורה, כגון מגבלת זמן לשיחה, יכולה לסייע לאזן את השיח ולמנוע תסכולים.
עידן התקשורת הדיגיטלית
בעידן שבו התקשורת מתבצעת בעיקר ברשתות חברתיות, צריך לשים לב לדינמיקות השיחה גם באזורים אלה. קביעת כללים ברורים בשיחות קבוצתיות יכולה להפחית את הקטיעות וליצור שיח פורה יותר.
לסיכום, הבנת המניעים שמאחורי קטיעת השיחה ותכנון מראש יכולים לשפר לא רק את איכות השיחה אלא גם את היחסים בין-אישיים הנרקמים בעקבותיה.
